יום 6 – מחוז מרין וסוסליטו

היום עשינו "יום מנוחה". לא לגמרי, אבל לפחות חלקית.  תכננו יום מלא יותר, אבל הוא התקצר לנו תוך כדי.

בבוקר קמנו ליום שמש נוסף וצעדנו אל הרכב שחנה מחוץ לחניית המלון. אמנם ההזמנה שלנו כוללת חנייה במלון, אבל אתמול בערב כל החניות במלון היו מלאות, אז צחי החנה באחד הרחובות באיזור. בעיקרון, ברבים מהרחובות בסן פרנסיסקו ניתן לחנות בצידי הרחוב בחינם, כל עוד מגבילים את זמן החנייה לשעתיים. אין מדחנים, והפקחים פשוט מסתובבים כמה פעמים ומסמנים בכל פעם את הרכבים (אנחנו עדיין לא בטוחים איך – אבל פעם אחת כבר מצאנו סימן מוזר מצויר בלבן על החלון שלנו). בלילות ובסופי שבוע החניה אינה מוגבלת, ולכן לא היתה בעיה להשאיר את הרכב ברחוב.

הפעם, החלטתי לנצל את התנועה הרגועה של שבת בבוקר ולעלות לנהוג על הטנק. הכל קצת שונה מהרכב הרגיל שבבית. בלם היד מופעל על ידי הרגל, ההילוכים האוטומטיים ממוקמים על הדשבורד ולא בין הכסאות הקדמיים, וכמובן, לוח הבקרה שונה לגמרי. אבל לכל דבר מתרגלים, ואין מה לומר, הנהיגה בטנק נוחה ודי כיפית. מעכשיו, החלפנו תפקידים, אני הנהגת העיקרית וצחי הנווט ובא לציון גואל.

בהתרגשות רבה חצינו את גשר שער הזהב צפונה ונתנו לג'י.פי.אס. לנווט אותנו אל היעד הראשון: פורט קרונקייט ומרכז ההצלה ליונקים ימיים. נוסעים ומטפסים על אחד ההרים ו… הדרך חסומה. נראה שפגעי מזג האוויר של החורף לא פסחו על האיזור ויש לתקן את נזקי המפולות. ירדנו מן הרכב לתצפית על סן פרנסיסקו והגשר, ואחרי התייעצות קלה עם ריינג'ר שהגיע למקום (מדובר בחלק ממערך הפארקים הלאומיים), נסענו בדרך עוקפת.

הגענו למרכז ההצלה של היונקים הימיים עם הפתיחה. מקום מרשים וחביב, למרות שאין הרבה מה לעשות בו. בכניסה יש פסל של כלב ים על עגלת טיפולים רפואית. ניתן ל"טפל" בו באמצעות העברת הידיים על איברים שונים בגוף (שלו, לא שלכם), מה שמפעיל תצוגה אינטרקטיבית שמסבירה מה הבעיה באותו המקום ומה התרופה לה.

משם הלכנו לאיזור התצפית על הפציינטים. היום היו כמה עשרות בעלי חיים במרפאות, אבל צפייה נוחה היתה רק בארבעה כלבי ים. מתנדבת שהיתה במקום סיפרה לנו עליהם. מסתבר שלמרות שהם נראו גדולים למדי, הם היו גורים בני חודשיים-שלושה של כלב ים פילי (elephant seal). הם הגיעו תשושים ומורעבים למרכז כיוון שלא הצליחו ללמוד לצוד לעצמם דגים, אחרי שאמא שילחה אותם לחיים עצמאיים בגיל חודש. במרכז הם מקבלים מילק שייק דגים מרוכז כדי להחזיר שומן, ולומדים ב-fish school איך לצוד דגים.

אחרי הצפייה בכלבי הים השמנמנים תקף אותנו רעב עז. כיוון שהגיע הזמן לחדש את מלאי המזון, נסענו לסופרמרקט סייפווי הקרוב. מילאנו את העגלות מכל טוב הארץ ולמדנו לשלם בקופת השירות העצמי. בקופה זו, כל אחד הוא לובה. מעבירים את הברקוד לבד מול הסורק ואפילו שוקלים ירקות ועובדים לפי מחירון. כדי שלא תקחו את הסחורה ותצאו בלי לשלם, חייבים להשאיר את הכל על עמדת השקיות עד תום החשבון. המכונה מחשבת את משקל המוצרים הכולל ואם משהו חסר, היא עוצרת את התהליך ומישהו מהחנות מגיע.

אחרי הקניות, ישבנו לאכול בחוץ ואחרי התאוששות קלה נסענו למוזיאון הילדים דיסקברי בסוסליטו. אכזבה נרשמה כשגילינו שכרטיס ה-ASTC שאמור להקנות לנו כניסה חינם, אינו תקף במקום. הקופאית האדיבה גם אמרה שלדעתה הילדים שלנו גדולים מדי והמקום מתאים לגילאי שנה עד 8. החלטנו לשמוע בקולה ולוותר, ונסענו למודל המפרץ שנמצא צפונית יותר.

מודל המפרץ נבנה על ידי חיל ההנדסה האמריקני, וזהו גם הגוף שמתחזק אותו היום. מדובר במודל דינמי של כל מקווי המים, הנהרות והמפרצים הימיים באיזור המפרץ, המשתרע על שטח עצום (שווה לשטחם של שני מגרשי פוטבול). הוא שימש לסימולציות של פיתוח האיזור, אבל עם התפתחות הסימולציות הממוחשבות כבר אין בו צורך מחקרי והוא משמש כיום ללימוד וחינוך.

למרבה הצער, המודל יבש כעת, כיוון שהוא נמצא בשיפוץ. כך לא זכינו לראות את השפל והגיאות במפרץ, אבל עדיין ראינו את הסרט ואת שלל המוצגים במקום.

בשלב הזה, הוחלט ברוב קולות ולמעשה פה אחד, לחזור היום מוקדם למלון. הילדים רצו קצת מנוחה (כלומר, משחקי מחשב) וגם לגדולים היו "סידורים" שדרשו רשת טובה ומקום שקט.

מחר עוזבים את סן פרנסיסקו לכיוון מזרח. התכנית כוללת מספר נקודות בדרך ליוסמיטי, כשאת הלילה נבלה כנראה בעיירה ג'יימסטאון באיזור כביש 49.

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. אל השחר חגית

    הי ענת צחי רון ודן, סבתא מתגעגעת ושמחה שאתם נהנים, גם אני נהנית מקריאת הרשימות ענת וגם מהתגובות החמות שאת מקבלת.
    יום חמישי 5 בבוקר אצלכם כבר ערב לקראת שינה בטח. עייפים אך מרוצים, דיברתי עם עמוס ,הוא חמוד, וסיפר לי על הנכד החדש שהוא מתוק יפה ומקסים. אמרתי לו שאני שחה שהם מצטרפים שתוכלו להתאורר קצת לבד. מקסימום שלחי חזרה את הילדים איתם ואני אעבור לגור איתם אצלכם. הם בטח לא יסכימוו אבל מי יודע אולי גם הם כבר יחושו געגועים לבית ספר חברים וכו. מחשבה.
    לערן יש עוד שני מבחנים מחר אחד יום ששי וביום שני האחרון. ולמחרת כבר הוא מתחיל בגוב החדש כך שזמן לא יהיה לו הרבה. רעיון גדול האוטו למילקי, תודה, עוזר להן מאד. ביום שני אני עם טל ונועה לשירן יש הופעה ומילקי תלך איתה.
    עמית נהדרת מתקדמת גם בעבודה ובשאר. מתענינת בכם הרבה.
    אצל עופר הים שקט ואין גלים, חחחחח כך שאני די רגועה ושלווה. ממ הפיס אין עדין תגובה, אז אין לחץ.
    ספקו הרבה להשתמע

  2. הגר שליט

    היי ענת
    תקשיבי אני צריכה לדבר איתך אל משהו חשוב

    הגר

    1. ענת

      הגר, שלחתי לך במייל. אני מקווה שבינתיים הנציגים שלנו בבית טיפלו בעניין – תודה!

  3. bat7

    ענת הי,
    כל בוקר אני מדליקה מחשב, בודקת מיילים, עונה על מה שדחוף.. ומיד בודקת האם העלית פוסט חדש.
    בימים הראשונים זה היה ממש כיף, כל יום עדכון מפורט ומרתק, ועכשיו צריך לחכות כנראה עד שיהיה לכם שוב אינטרנט או זמן פנוי.
    תמשיכו ליהנות, אנחנו – נהנים מאוד מכאן.
    בת 7

  4. עמוס

    יכול להיות שהכל רק וירטואלי. הרי אין מצב , שאת יכולה גם לטייל כל היום במקומות נהדרים וגם לשבת כל היום ולכתוב ולכתוב. בטח העדפת את הכתיבה , ואת יוטשבת אל המחשב כל היום ובודה מליבך..
    תפסתי אותך !

    1. ענת

      עמוס, שכחת שאני גם עסוקה בעבודת פוטושופ – הרבה תמונות לזייף חחח

התגובות נעולות.