יום 4 – סן פרנסיסקו

עוד יום עמוס וגדוש חוויות עבר עלינו היום. השעה כבר מאוחרת, ולכן אקצר ואתמקד בתמונות.

פתחנו את היום בחצי שעה של הליכה נמרצת מהמלון שלנו ועד צ'יינה טאון. אימון בוקר של ממש, כולל כל העליות והירידות של העיר היפה הזו.

מדהים עד כמה איזור צ'יינה טאון הוא מובלעת תרבותית ואתנית, שונה כל כך מהעיר המערבית שסביבה. האנשים ברחובות מדברים סינית, הגברים מעשנים בשרשרת כמו בסין, כל השלטים בסינית, החנויות, וכמובן המסעדות, הכל סיני למהדרין.

באחת המאפיות חיפשנו ומצאנו את עוגת השעועית השחורה ששמעתי עליה ואכן, טעימה מאד. ממולאת בשעועית שחורה טחונה, לא מתוק מדי, אבל בהחלט עוגה ולא מאפה מלוח. טעמנו גם מעוגת האישה – wife's cake שהיתה גם היא חביבה מאד.

אחרי ההרפתקה הקולינרית, המשכנו הלאה אל מוזיאון וולס פארגו, שם למדנו על ההיסטוריה של תעבורת הכספים והדואר במערב ארה"ב במאה ה-19.

התחנה הבאה שלנו הייתה מוזיאון ה-cable cars ומשם ירדנו עם אחת הקרוניות את כל הדרך לאורך רחוב פאואל ועד רחוב מרקט: הדאונטאון העסקי של סן פרנסיסקו. את רחוב מרקט הלכנו לאורכו עד לקו החוף, שם נמצא "בניין המעבורת" או פרי בילדינג. בתוך הבניין היה שוק איכרים קטן ובו חנויות מסוגים שונים.

ישבנו בחוץ ואכלנו תוך כדי תצפית על "גשר הזהב מהכסף", כמו שהילדים קוראים לגשר המפרץ שמחבר את סן פרנסיסקו עם הצד המזרחי של המפרץ. חצינו חזרה לרחוב מרקט ועברנו דרך פסל סביבתי ענק שכל כולו אטרקצית מים אחת גדולה. מים זורמים ושוצפים מכל הכיוונים, מאחורה ומקדימה ודרך צינורות רבועים גדולים. אפשר לטפס אל נקודות תצפית מעל הצינורות, או לקפץ בין איים בלב הפסל. הילדים דילגו ונהנו והיה קשה מאד לנתק אותם מהמקום.

בסופו של דבר, המשכנו אל עבר מוזיאון הילדים זיאום, שהיה היעד שלנו לחצי השני של היום. הבעיה היתה שבכל פינה שעברנו גילינו פינת חמד חדשה. לא רק גני בואנה ירבה הידועים, אלא שלל פסלים ופינות מעוצבות. אין ספק, העיר יפה מאד. כשכבר הגענו לגני בואנה ירבה, שוב אי אפשר היה לנתק את ילדים מהמקום היפה, ושלל אפשרויות המשחק (כולל גן משחקים מדוגם). במקום יש אפילו זירת החלקה על קרח וגם שם ביקרנו.

על הכניסה לזיאום ויתרנו מפאת השעה. המשכנו בדרכנו חזרה, בשאיפה למצוא מונית שתקח אותנו בחזרה למלון. בדרך, עברנו גם בחנות הדגל של חברת אפל, וכמובן שעצרנו לרבע שעה של משחק בעמדות משחקי הילדים במקום.

הבעיה החלה אחר כך, כשפשוט לא הצלחנו לעצור מונית ברחוב. החלטנו פשוט לצעוד "חלק מהדרך".  חשבתי לחזור בערך באותו נתיב, אבל צחי הציע נתיב שונה. חצינו רחוב והופ, אנחנו בסן פרנסיסקו אחרת. בתים מוזנחים יותר, אווירה לא נעימה, הומלסים, קבצנים וסתם מוזרים ברחובות והרבה מכוניות משטרה. רק אחרי שעברנו כמה בלוקים כאלו, הבנתי שנכנסנו לשכונת טנדרלוין, שהיא בערך המקום היחיד בעיר שלא מומלץ לתיירים להסתובב בו. לא נורא, זכינו לחוות גם את הצד הזה של העיר…

זהו, אני כמעט נרדמת תוך כדי הקלדה, אז אוסיף בזריזות את הגלריה היומית ולילה טוב לכולם…

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. סוף סוף השתלטתי על המקלדת לבד כמובן, בבוקר צלצלת אבל נשמעת מקוטע וזה נותק, מקווה שזה היה סתם להגיד בוקר טוב אתם כבר בטח בקלפורניה, נמתין לדיווחים, נשיקות וחיבוקים לבנים שלי ורון נשמע כל כך מתלהב ולמרות שאמרתי שביום ששי זה התור שלו להיות אצלי , ממש לא בא לו לחזור חחחחחחחח
    יופי תמשיכו להנות נשיקות סבתא חגית חבוק מיוחד לצחי הוא גדול בתמונות עם הבנים ובכלל.

  2. אביה – העברתי את הטיפ לצחי – תודה!
    ערן ומילקה – מאחלת לכם שתהנו מהיונדאי כמו שאני נהנית מהקרייזלר כאן… אני יודעת שהיא בידיים טובות, אבל כמו שהיא לא תתגעגע אלינו, אני לא בטוחה עד כמה נתגעגע אליה…
    אבא ואריקה – טוב לשמוע מכם!

  3. הי לכולכם!!
    אין מה לומר
    כיף לחלוק איתכם את הטיול
    אנחנו נהנים איתכם
    נשיקות וחיבוקים
    אריקה ואבא

  4. הי ענת!
    חזרנו מברצלונה ומטיול שנתי מעייף עם פריחות מדהימות במירון ובנחל עמוד, ועכשיו משלימים איתכם פערים…
    כיף לקרוא את הפירוט שלך, ולראות את כולכם נהנים. נראה שיש לכם מזג אוויר נהדר.
    ההכנה המושקעת שלך מתבטאת ממש בכל יום פעילות שלכם, במגוון ובמסלולים המיוחדים. עושה חשק לעוד…
    להתראות, וד"ש לכולם…

  5. הי ענת וצחי רון ודן,

    אני שמחתי לראות את התמונות ולקרוא על החוויות המדהימות,
    התמזל מזלכם וקיבלתם את הואן הכי שווה שיש.
    כבר זכיתי לנהוג באחד כזה ,רכשתי לאחד הסמנכלים הבכירים שלנו בחברה.
    תהנו מכל רגע וכל יום תראו שיש עוד הפתעות.

    היונדאי שלכם זכתה לפינוק אמתי (נקיון ושימון צירים והרבה סיליקון ריחני ) אפילו בתא המנוע.

    לא נראה שהרכב שלכם מתגעגע אלכים ואני בטוח שגם אתם לא אליו אחרי שקיבלתם את הקרייזלר.
    מילקה שירן נועה וטל מתחילים להתרגל לצבע ולזה שיש עוד רכב בבית,
    נראה לי שזה *יעלה לי ביוקר" אבל שווה כל רגע מילקה הופכת לעצמאית משנייה לשנייה.

    תמשיכו להנות
    נשיקות וחיבוקים.

    אוהבים
    ערן מילקה שירן נועה וטל אל השחר.

  6. יופי של תמונות והסיכומים חמודים להפליא. 🙂

    יפ קטן – כדאי לשנות את התאריך והשעה במצלמה לשעה המקומית בכדי שתווית המידע של התמונה תתאים לנעשה בשטח ולא יתבלבלו הימים בשל הפרשי השעות בין ישראל והחוף המערבי.

    מנסיון, הדבר עשוי להיות תסכול קטן בחזרה הביתה. 🙂

    תמשיכו להנות!

  7. זהו.
    התמכרתי.
    אני כל כך מחכה לסיפורים ולרשמים.
    אין מצב שאת מפסיקה לדווח…

    תמשיכו להנות ולעדכן!

  8. כף לשמוע ממכם,ולחוות אחתכם כאלו ספורם שמתם לב שאות חסרה אז אמת תהתקלקלה במקלדת.
    לא הבנת למה במונת אן לכם אוטו?
    צלצלו בששאושבת

להגיב על אסתי לבטל

סגירת תפריט