יום 3 – המזחים הצפוניים של סן פרנסיסקו

הבוקר התעוררנו "מאוחר" – רק בחמש וחצי. לאט לאט מסתגלים לשעון המקומי.  בחוץ יום יפהפה, שמיים מעוננים חלקית, אבל השמש זורחת מבין העננים רוב הזמן.

יצאנו מהמלון לכיוון מזרח, וטיפסנו במעלה הגבעה הרוסית – The Russian Hill – כדי להגיע אל החלק המפותל של רחוב לומברד. השיפועים מדהימים – אפשר לארגן כאן מחנה אימונים של ריצות בעלייה. אבא צחי בראש, וכולנו (אוקי, בעיקר אני) משתרכים מאחור. לכל עלייה יש גם ירידה, וזו אכן במורד החלק המפותל של רחוב לומברד. הרחוב קטן יותר ממה שחשבתי, אבל מאד מאד מטופח ויפה.

רון על רקע רחוב לומברד ונופי סן פרנסיסקו ברקע

אחרי שיורדים ברחוב, פונים צפונה אל עבר איזור המזחים, [[פישרמנס וורף והאמברקדרו]] ו[[פייר 39]], שם בילינו במשך היום.

אחרי העליות והירידות תקף אותנו הרעב. שילבנו בין טייק אווי של מקדונלדס לילדים ומנת המרק בלחם המפורסמת של מאפיית בודין בשבילנו. עמדנו להציץ בחלון המאפייה – מכונות בצק פועלות במרץ ואופים מיומנים מעצבים כיכרות מפוסלים בצורות שונות. צפינו בעניין בעיצובה של כיכר בצורת תנין קטן:

שתי קערות לחם שאור ממולאות במרק Clam chowder עלו לנו כ-$15. לטעמי, היה מצוין, אבל צחי מאד לא אהב. משם המשכנו אל הרציפים. תחילה, רציף 45, שם עמדנו והאכלנו את השחפים בשאריות הלחמניות ממקדולנדס. השחפים האלו חצופים ופקחים – מאוחר יותר ראינו זוג שחפים במתקפה משולבת, עטים על גביע גלידה של תייר תמים ומעיפים אותו (את הגביע, לא את התייר) אל תוך מימי המפרץ כדי לאכול אותו.

ברציף 45 עוגנת [[הצוללת פמפניטו]] ותמורת $20 עלינו כולנו על הסיפון. הסיור עצמאי, ובמהלכו ירדנו אל תוך הצוללת וסיירנו באיזורים השונים. הגלים נענעו את  הצוללת ודן נתקף בחילה, כך שאני והילדים מיהרנו קדימה לצאת מהצוללת בעוד שצחי נשאר מאחור להאזין למדריך הקולי. רון נהנה מאד מהצוללת, התרגש מכל פינה והתעקש להצטלם עם כל מכשיר. דן לעומתו, חשש מאד וכל הזמן הזהיר אותנו לא לגעת בשום דבר שעלול חלילה "להפעיל" את הצוללת. כשסיימנו את הסיור (כעשר דקות מצד לצד), רון חזר לסיבוב שני וגם שלישי.

מול המעגן של הצוללת נמצא [[מוזיאון" מכאניק]] – אוסף גדול של כמה מאות מכונות בידור אוטומטיות היסטוריות. בחלקן משחקים ובחלקן פשוט מפעילים מעין מופע בובות מכאני. הכניסה לאוסף בחינם, וניתן להפעיל את המכונות באמצעות מטבעות. השקענו שני קוורטרים במשחק באולינג באחת המכונות.

מכאן צעדנו לכיוון [[פייר 39]] המפורסם (לא לפני שהתרעננו בגלידה לילדים וקפה לגדולים) ושם התמוגגנו מאריות הים שעל ה"רפסודות" שבמים. הילדים צווחו מעונג במשך זמן ארוך וקשה היה לנתק אותם מהמראות. אריות הים שעל הרפסודות מגנים על השטח מפני אלו שבמים שמנסים לעלות ולנוח. המחזות באמת משעשעים, כשכל עימות כזה זוכה לתשומת לב רבה מצד הצופים האנושיים שתופסים צד במאבק שבמים.

בסופו של דבר, ואחרי שצחי זכה במנה גדושה של מזל טוב מהשחפים שמעל, עברנו לצד השני של המזח: רחוב מעוצב ומפונפן עם שלל חנויות מזכרות, מסעדות והופעות רחוב. ישבנו לצפות בקפטן ג'ק ספייריבס, תואם ג'וני דפ שסיפק את הסחורה עם מופע קסמים משעשע וחיקוי מוצלח למקור.

עלינו לקומה השנייה בפייר אל מבוך המראות… ואכן מראות קשים. מתקן לא גדול אבל מתוחזק היטב של מבוך מראות מבריקות, עם מוזיקה והבהובים. הילדים נכנסו לבד והתחילו "להשתגע", לרוץ, לצעוק בפניקה ולצאת בחזקה אל הנקודה ממנה נכנסו. בלית ברירה, הצטרפתי אליהם…. אמנם עשוי מעולה, אבל לא מומלץ לסובלים מקלאוסטרופוביה. באיזשהו שלב מודה שקצת נלחצתי. הנה סרטון מהביקור:

אנחנו נהנים מהמראות וממזג האוויר הנפלא, אבל הגיע הזמן לחזור למלון, ועוד מחכה לנו ביקור נוסף בחנות של טי מובייל. המזוודה החסרה הגיעה אתמול ובה הטלפון הנוסף שלנו, שצריך לקנות כרטיס סים גם עבורו. מתחילים ללכת ברגל, אבל כשמגיעים לפארק הימי ההיסטורי, בצד המערבי של המזחים, כבר כואבות לי הרגליים ואנחנו עוצרים מונית בפתח מלון ברחוב ותמורת $8 (כולל טיפ) מגיעים בחזרה לאיזור המלון ולחנות הטי מובייל. אגב, בדרך עברנו שוב ליד המאפייה ונדהמנו לגלות עד כמה תפח וגדל התנין שראינו בבוקר:

זהו, מסדרים את הטלפון וחוזרים למלון לנוח. עוד יום ארוך עבר על כוחותינו. אני מוכנה כבר להורדת הילוך, אבל אין ספק שהעיר הזו מלאה פיתויים… מחר, מתכננים לבקר באיזור צ'יינה טאון והדאונטאון – תהנו מהתמונות ותמשיכו להשאיר לנו תגובות 🙂

והנה הגלריה המלאה של היום (אחרי סינון מאסיבי של כל התמונות שצילמנו!)

צחי מוסיף:
בבוקר יצאתי לטיול מקדים והלכתי לקטע המפותל של הרחוב. תנאי האור היו מעולים, לאחר יום גשם. הלקח הברור הוא תמיד לקחת מצלמה. הגינות ברחוב קטנות מאוד, אך מטופחות להפליא, וכך גם הגינון ברחוב עצמו. בפרט מרשים לראות שהגדרות החיות מסתירות למעשה את הכביש כאשר צופים ברחוב מחלקו התחתון.

כשהלכנו בהמשך כולנו לרחוב היפה הזה ראיתי משהו מגנן שם, החמאתי לו על הגינה, והתפתחה שיחה. הוא אמר שמאז 1946 הגינון ברחוב מבוצע רק על ידי אחד הדיירים שהוא ה"משוגע לדבר", ללא תמיכה של העירייה, ועכשיו זה הוא. דווקא האמנתי לו, עד ששאלתי לשמו, והוא אמר ששמו ג'והן סמית', והוא גר ברחוב לומברדו 1000…

במאפייה משך את ליבי במיוחד "רכבת קרונות" מפותלת שתלויים בה סלים שבהם מועברים הלחמים מהחלק של המאפייה לחלק של החנות. כך עוברים מעל ראשי המבקרים סלים מלאים בלחם.

ותוספת מאוחרת יותר – לא יאמן. עשיתי חיפוש באינטנרנט, ואכן הגנן דיבר אמת:

http://articles.sfgate.com/2004-05-08/business/17424212_1_rock-n-roll-john-smith-brokerage-firm,

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. שירלי טוקר

    הי ענת, את פשוט מדהימה עם התיאורים המפורטים שלך + התמונות. אני נהנית לקרוא את דברייך כל פעם מחדש. סן פרנסיסקו מקסימה ואני מתה לבקר בה שוב (לאחרונה הייתי שם לפני כ – 30 שנה, כשהייתי ילדה ואני זוכרת אותה היטב !!!). האמת – מאד הייתי מודאגת בקשר למזוודה שלכם ואני ממש שמחה שהיא הגיעה – זאת בתור אחת שחוותה "איבוד" של מזוודה באחת הנסיעות. המשיכו לכייף, להנות ולדווח. ילדייך זכו לחווייה בלתי נשכחת וכל הכבוד לשניכם על כך! בידידות, שירלי

  2. לילך

    לענת וכל המשפחה שלום!
    שמחנו מאוד לקראו את מעללי הימים האחרונים- נשמע ממש כיף!
    קראתי זאת יחד עם הבת הקטנה שלי רעות והיא מאוד מחכה כבר להגיע גם…
    רעות מוסרת שהיא מאוד אהבה את 'המראות', התנין והאריות ים
    נמשיך לעקוב אחרי ההרפתקאות שלכם!
    תמשיכו להנות!
    רעות (8) ולילך (8+++)

  3. מילקה אל השחר

    וואו איזה יופי קראנו הכל נשמע כייף ומרתק טיול של החיים חבל על הזמן
    התמונות מקסימות איזה יופי של חויות
    תמשיכו לכתוב אנחנו נעקוב
    אצלנו הכל בסדר שיגרתי ולחוץ
    תודה רבה על האוטו סידרנו אותו והתחלתי להשתמש אני מקווה להיות כבר נהגת עד שתחזרו.
    תעשו חיים נשיקות מכולם
    נשתמע!

  4. Steve Snedeker

    Zahi, that guy is pretty famous for maintaining that garden strip. Isn't it funny the people you can meet just by saying hello?

  5. אמא אל השחר

    אכן מהנה מהנה מאד""" ומעורר' ק""נאה ק'טנה לי אין ר'ג'לים להליכה כזאת, תמשיכי לכתוב התמונות נהד'רות ורואים ש"""""""""""'הנכד'ים ש"לי נהנו איזה מזל ש'יש להם כאלו כייפים, תמש""""יכו לספר
    נשיק'ות ממני וסבא ש'לך הכול כאן נהד'ר ומילק'י נהנית להיות נהג'ת

  6. אירית

    ענת וצחי !
    עוקבת אחריכם על בסיס יומי .
    חפשו את התמהוני ברחובות סן פרנסיסקו שמתחפש לשיח ומבהיל עוברי אורח תמימים .
    בדרך כלל באזור הפישרמנס וורף .חוויה מצחיקה סטייל מצלמה נסתרת .

    אירית

  7. ורד

    היי ענת
    איזה כיף לשמוע בפרוט על העלילות של כל יום לחוד.
    לפני קצת יותר משבוע חזרנו מטיול של חודש לאותם מחוזות
    ואת מחזירה אותי, בכיף גדול, לאוירת חו"ל.
    מקווה שתתמידי.
    תמשיכו להנות.

  8. טניה

    ענת,
    איזה כיף לקרוא אותכם, מזכיר חוויות קודמות (גם לי חשבון פתוח עם השחפים…)
    המשך טיול מהנה בס.פ ובכלל 🙂

  9. הילה ל

    איזה כיף לקרוא!
    הגעתי לכאן מ"למטייל" ומייד הוספתי אותך לגוגל-רידר שלי. מחכה כבר לפוסטים הבאים, המסלול שלכם נראה מדהים מדהים!
    הצ'יינה טאון בסן-פרנסיסקו היא אחד המקומות (העירוניים) המדהימים לדעתי… בטוחה שתהנו!
    ואם עדיין לא הייתם בגולדן גייט פארק, אני רק ממליצה להיכנס לגן היפני (על אף שהכניסה כרוכה בתשלום נוסף).
    תמשיכו להנות!

  10. איילת

    איזה יופי!! איזה מרץ יש לכם. נראה מדהים שם..
    אני כמובן הכי אהבתי את התנין… דימיינתי אותו מכוסה כבר בכל מיני ממרחים:)
    כמו שהבנתם עוד לא ילדתי.. התחלנו מוניטורים ואחשם לוקח את הזמן ואנחנו מפרגנים לו
    תמשיכו לעדכן ולהנות
    ואל תשכחו כמובן למסור המון אהבה למשפחת אברמסון בסופש 🙂
    איילת

  11. עיריתל

    אין כמוך בתאורים המפורטים ובתמונות היפיפיות !!! ( עוד פחות מחודשיים גם אנחנו שם!)
    תמשיכו להנות !!!!!!!!!!!!

התגובות נעולות.