סן פרנסיסקו – יום שני – האקספלורטוריום

ביום השני לטיול (יום ג' השבוע) קמנו בלילה. בשתיים לפנות בוקר, אני וצחי כבר התעוררנו והקשבנו לילדים מפטפטים במיטה לידינו. כיוון שעברו שמונה שעות מאז שהלכנו לישון, לא היה טעם "להכריח" את עצמנו לישון ופשוט קמנו.

השעות הבאות עברו בניסיונות חוזרים ונשנים לגרום לילדים לדבר מאד בשקט, כדי לא להעיר את שאר המלון. מצאנו להם עיסוקים שונים. ראשית, אמבטיות (בלילה הקודם היו עייפים מאד), ואחר כך רון התיישב לכתוב ביומן שלו ודן לשחק בצעצועים.

בסופו של דבר, השעות עוברות ובשמונה בבוקר ירדנו למטה לארוחת הבוקר בלובי: מבחר מאפים, קפה, ותפוחים ובננות יפים. הילדים לא מוצאים שם שום דבר שהם מוכנים לאכול, ההורים אוכלים פרי ושותים קפה. אל חשש, הילדים אכלו בחדר לפני שיצאנו, מהאוכל שלקחנו לטיסה (מה קרה, מה רע בביסלי לארוחת הבוקר?).

סן פרנסיסקו עדיין סגורה בשעות האלו, אז התחנה הראשונה שלנו היא המקום היחיד הפתוח: הסופרמרקט. חשבנו ללכת ברגל, אבל בחוץ גשום, אז נכנסים לטנק, מתמרנים החוצה ומתברברים כל הדרך לסופרמרקט.  מגיעים לסניף גדול של סייפווי באיזור המרינה, מרחק 7 דקות ברכב מהמלון (אבל דקות ארוכות כשמתברברים עם הג'י.פי.אס.).

האתגר הגדול בסופרמרקט אמריקאי הוא למצוא אריזות בגודל אנושי. כמו הרכב, הכל מוגדל בארץ הזו. קשה לי להבין מה הרעיון בבקבוק מים מינרליים של גאלון (כמעט ארבעה ליטר)? סתם כבד ולא נוח להרים. בסוף מצאנו חלב באריזה של ליטר, קורנפלקסים לילדים, לחמים וירקות, כלים חד פעמיים ועוד כל מיני דברים. בקופה עושים כרטיס מועדון של סייפווי והקופאי מתפעל מכך שהגענו כל הדרך מישראל ומתעניין מאד בטיסה. בכלל, כולם בכל מקום מאד נחמדים, ולא רק אדיבים. הנה חוויה מהסופר: סיימנו את הקניות, יצאנו לקצה החניון עם העגלה והנה אחת הקופאיות רצה אחרינו. מצאו פריט שהשארנו מאחור ולא עבר בכלל בקופה. להבנתנו, אם לא שילמנו, לא שלנו, נכון? ובכל זאת, היא התעקשה להתנצל על כך שלא שילמנו ונתנה לנו את הפריט בכל מקרה.

חזרנו למלון, פרקנו ויצאנו ליעד הבא: קניית כרטיסי סים לטלפונים. כיוון שהטלפון השני נמצא במזוודה שטרם הגיעה, קנינו רק סים לאייפון. תכנית פרי-פייד חודשית, של שיחות והודעות טקסט ללא הגבלה למספרים בתוך ארה"ב, פלוס חבילה של 2 ג'יגה גלישה במחיר של $70 לחודש (ללא התחייבות, מחדשים מדי חודש).

משם, הלאה, סוף סוף מתחילים את היום ה"תיירותי" בנסיעה למוזיאון ה[[אקספלורטוריום]], שם פגשנו את משפחת רזניק: "שכנים" ממושב חוגלה בישראל שהכרנו דרך האינטרנט שכתבתי עליהם פה בבלוג. בילינו באקספלורטוריום ביחד. האיזור מסביב לאקספלורטוריום מקסים! אגם יפהפה ליד היכל האומנויות המרשים, ומסביב שכונה של בתים יפים ומטופחים מאד עם שלל גינות קטנטנות אך מקסימות בחזיתות הבתים.

לאקספלורטוריום נכנסנו בחינם, בזכות כרטיס ה-ASTC וטוב שכך. שילוב של ג'ט לג אצלנו ועומס גדול של מבקרים (קבוצות של ילדים מבתי ספר מקומיים), הקשו קצת להנות מהמקום כמו שצריך. אגב, השם הולם את המקום – לא מדובר בדיוק במוזיאון מדע עם תצוגות פאסיביות, אלא רק בשלל מוצגים אינטראקטיביים המיועדים לאפשר לילדים לחקור עקרונות מדעיים שונים. אין ארגון לפי נושאים, אלא חלל ענק המאפשר גילוי עצמי לילדים. מטבע הדברים, כשיש תורים, מקום כזה הופך לפחות אטרקטיבי.

בכל זאת, בילינו שם כמעט שעתיים נחמדות ואז יצאנו עם הרזניקים לחפש מקום לארוחת צהריים. לא רצינו להזיז את הרכבים, ויצא שטיילנו ברגל ביחד עד לאחד משערי ה[[פרסידיו]]. הפסקת צילום קצרה על אחד התותחים והתיישבנו בפיצריה סמוכה לארוחת צהריים. צחי ואני לקחנו סלט גדול כל אחד, הרזניקים הוסיפו לסלטים פיצה ענקית ורק רון ודן הסתפקו במעין חטיף דוריטוס מקומי וקולה ולא הסכימו לנסות שום דבר אחר.

אחרי שנפרדנו מידידינו, חזרנו לרכב והתברברנו בחזרה לאיזור שלנו. את שעות אחר הצהריים המאוחרות העברנו בחדר במלון, מושכים עד כמה שיכולים (הילדים בשבע וחצי, ואנחנו בתשע) ולילה טוב…

החלטתי לנסות ולתעד גם את ההוצאות שלנו בבלוג, אז הנה סיכום היום –

סופרמרקט – $140 (כולל קניית צידנית, אוכל למספר ימים ועוד כמה דברים)

פיצריה: שני סלטים גדולים מאד – $8

חטיפים בחנות ליד: $6

ונסיים בגלריית התמונות –

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. אתי – אני גם מקווה! אני חושבת שזה חשוב גם ל"זיכרון ההיסטורי" שלנו כמשפחה וגם כאמצעי לחלוקת החוויות ושמירת קשר עם הקרובים בארץ. אני מקווה לפחות לשמור על פוסטים יומיים, בהתחשב במגבלות החיבור וגם אם יהיה פחות מלל, לפחות תהיינה התמונות. לגבי הסים, קנינו מטי-מובייל. החבילות נוחות והשירות טוב ובינתיים מרוצים.
    הגר – אני מקווה שלא פצעה אותך! אשלח לך את מספרי הטלפון שלנו במייל.
    עפרה – אני שמחה שעזרתי!

    ולכולם – תודה על הפידבק! אני שמחה שלא יוצא משעמם מדי – אני יודעת שאני נוטה "לדבר" הרבה בבלוג…

  2. תודה על הדיווח המפורט והתמונות

    I left my heart in San Francisco הלוואי הלוואי שהייתי יכולה להיות שם עכשיו (אינשאללה עוד שנתיים ואנחנו שם בטיול הארוך שלנו)

  3. ענת יקרה וכול החבר'ה..
    מעניין ומרתק לקרוא את כל קורותיכם,ושילוב התמונות נותן תחושה שגם אני שם..(הלוואי..) ,סן פרנסיסקו נפלאה וכיפית.. תמשיכו לעשות חיים, ולכתוב בכול הזדמנות,ורד

  4. הי ענת

    זה רק היום השני ואני מוצאת את עצמי חוזרת הביתה ומיד מחפשת דיווח שלך… הולך להיות מעניין!

    מזדהה כל כך עם גילוי "עודף הגדלים" – המכונית, המוצרים בסופר.. אבל הכי הכי מזדהה עם התמונה של צחי מסביר באקספלורטוריום (תמונה 7 מלמעלה) – איך אנחנו אוהבים להסביר להם, לשפוך את כל הידע נוכח המוצגים המדעיים, איך אנחנו מאבדים אותם מהר…

    תמשיכו ליהנות, בינתיים הדיווח מקסים!

    רבקה

  5. היי ענת,

    כהרגלך, את מדהימה!
    כתבתי לך בעבר שאני נעזרת מאוד בבלוג שלך לתכנון הטיול שלנו בקיץ הקרוב ועכשיו הדיווחים "החיים" משלימים ועוזרים אפילו עוד יותר (-:
    יש לי שתי הזמנות למלונות בסן-פרנסיסקו: אחת ב- בואנה ויסטה ואחת בהולידי-אין (שהיא יקרה פי שניים). די התלבטתי לגבי בואנה ויסטה אבל התיאורים והתמונות שלך עזרו לי מאוד בהחלטה ללכת למלון הזה ולחסוך 300 $.
    תמשיכו להנות… אני נהנית לטייל אתכם (-:

    עפרה

  6. תמונות יפות נראה שכיף לכם
    לא החזרת לי אימייל ולא שלחת לי את המספר הטלפון
    ד"ש מגזר וממישמיש ( ששרטה אותי היום)
    הגר

  7. אני מקווה שזה לא רק השוונג של הימים הראשונים שאת מתארת כל דבר.
    אנחנו גם צריכים לקנות שם סים וחבילת גלישה – באיזו חברה קניתם?
    האקספלורטוריום מקום משגע,
    תמשיכו ליהנות בסן פרנסיסקו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט