הגיגים של שבוע לפני – ליום הזיכרון ויום העצמאות

אנחנו בדיוק שבוע לפני הנסיעה, ובשבוע כל כך ישראלי.

יושבת ומאזינה לשירים של יום הזיכרון ברדיו והלב כואב. אני שמחה שאת יום הזיכרון ויום העצמאות אנחנו מעבירים כאן, בבית, ולא בניכר. בסופו של דבר, כאן זה שלנו ופה זה אנחנו, ובדיוק אלו הימים בהם אני מרגישה שבכל שאר העולם אוכל רק לטייל, אבל אף פעם לא להיות חלק מהמקום.

בכלל, בשבועות האחרונים, יצא לנו לנסוע בארץ היפה שלנו, שעדיין ירוקה ומלבלבת באמצע מאי, כאילו האביב המתארך הזה הגיע בהזמנה עד לתאריך הנסיעה שלנו, ואני שואבת פנימה את המראות וכבר מתגעגעת עוד לפני שנסענו. כמובן, עיקר הגעגועים הם למשפחה, לחברים ואפילו לחתולים. כל פגישה, אפילו מקרית, עם חברים, הופכת להיות ל"אולי זו הפעם האחרונה שנתראה בחצי השנה הקרובה" ובכל הזדמנות מנצלים לעוד פגישה עם בני משפחה ועוד "קפיצה" לחברים האלו ועוד ביקור של הילדים אצל חברים מהכיתה. גם החתולים מקבלים יותר פינוקים מהרגיל והרבה חיבוקים וליטופים "אקסטרא".

מבחינת רשימת המטלות, כמעט הכל כבר סגור. הניירת מודפסת ומסודרת, הציוד הולך ונאגר ב"קופסת הנסיעה", והדברים שנותרו מתוכננים היטב לימים שנשארו לנו השבוע. את יום ראשון בבוקר, משאירים לסגירת קצוות אחרונה, אחרי שהמזוודות כבר יארזו בשבת.

ומבחינת ההרגשה? אני חושבת שלפני כמה ימים עלינו מדרגה ברמת ההתרגשות. עכשיו זה כבר רשמי: אנחנו מתרגשים. מאד. אושר של ממש מציף אותי כשאני מזכירה לעצמי פתאום באמצע היום שאוטוטו זה קורה. גם פחדים וחרדות עולים (למי שמנוסה בנסיעות ארוכות, בבקשה תגידו לי שאני לא היחידה שמפחדת…).

עכשיו, אני רק רוצה שהשבוע הזה יעבור, שהכל יתקתק ויסגר, שלא תהיה שביתה בנמל התעופה ושהדלק יהיה נקי ושנמריא, בדיוק בעוד שבוע וננחת בשלום בסן פרנסיסקו. אמן. אחר כך, כבר יהיה בסדר…

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. הדר חורש

    היי ענת,
    מאחלת לך ולבני משפחתך טיול מדהים. אני בטוחה שלמרות כל הפחדים והחששות הנורמליים לשלב זה, מהר מאד תגלו ששגרת הטיול תשאב אתכם לחוויה בלתי רגילה ויוצאת דופן. אמנם אני ומשפחתי נסענו רק ל-5 שבועות ולכן נסיוני דל מאד, אבל בכ"ז אני יכולה להעיד שגם לנו היו קצת פחדים שהתפוגגו די מהר… בכל אופן, הבלוג שלך כל הזמן ב"שומר מסך" שלנו בבית. נמשיך לעקוב אחריכם, והאמת היא שקצת נתת לנו השראה ואנחנו מתכננים טיול המשך גדול יותר – צפון מערב ארה"ב , למשך שלושה חודשים בעוד שנתיים.
    תבלו, עשו חיים ושמרו על עצמכם.
    בהצלחה!
    הדר

    1. ענת

      המון תודה! אין לך מושג כמה כל התגובות האלו מחממות את הלב וטוענות אותי באנרגיות חיוביות לקראת הטיול – תודה ומקווה שגם לכם יהיה טיול גדול במערב בעתיד!

  2. bat7

    ענת הי,
    אני עוקבת אחרייך באופן די סדיר, והצלחת להדביק אותי בהתרגשות!
    צאו ותחזרו בשלום – והכי חשוב, תיהנו, תיהנו, תיהנו!
    אני מקווה שתוכלו לעדכן אותנו בפוסטיםתוך כדי תנוע. אני בכל אופן, מבטיחה לעקוב.
    בהצלחה!
    בת 7

    1. ענת

      תודה! בהחלט הכוונה היא לעדכן את הבלוג תוך כדי תנועה – והרבה! גם לנו זה יהיה התיעוד של הטיול. מחכה גם לטיול שלכם – שיהיה אחלה!

  3. אמא אל השחר

    כן גם אני כבר מתגעגעת, אבל אני יודעת שכשנהנים הזמן חולף מהר,ואתם תהנו ותשמחו, הסירו דאגה,אנחנו נהניה בסדר עד שתחזרו. לכן אתם מצווים להיות סבלנים ושמחים וכך תוכלו גם להנות אספו זכרונות נעימים,וחזרו בשלום
    ענת צחי יקירי , רון ודן אהובי שמרו על קשר

  4. ofer

    Wow, lots of good luck!
    my tironot was only 4 month,

    Sorry my computer lost it's hebrew, but never mind you should get used to English anyway.
    We had a wonderful birthday party here , yesterday to edden and yasmin- together.
    they even had had a bouncy castle- mitnapchim- as you say in israel.
    and lots of pink decorations , pink ballons, pink cakes nd pink presents as you can imagaine
    Great fun, back to you enjoy every moment (we are doming it for 4 years now in the uk- not so fun as your trip)

    most important take care – we will miss you too- not sure if it make you any closer or not.

    call us on skype – I will make sure that we are all tune up
    and do not have too much junk food- you are worned

    lots of love to all 4 of you

    ofer, fiona and the girls

    1. ענת

      תודה תודה! נקווה שהטיול יהיה יותר כיף מהטירונות שלך…אולי יותר כמו השל"ת. בהחלט נהיה בקשר הדוק – אוהבים אותם ומתגעגעים!

  5. חמי

    אושרה !
    את יותר מצודקת…אחרי ארבעה חודשים בקראוון, שסוף סוף נמצא לנו מקום ל"נוח" , אנחנו מסתכלים לאחור ו"רק מתחילים" להבין מה עברנו…ועם איזה פחדים יצאנו לטיול
    נותרו עוד שלושה וחצי חודשים…אנחנו שומרים על אופטימיות וזה מה שחשוב
    להשתמע בארץ…כמו שאמרתי בתחילת הדרך לענת ולך : יש לי כוונה ליצר איזה כנס חוויתי של יוצאי טיול משפחתי לארה"ב, כרטיס כניסה : מינימום חמישה חודשי טיול (בגלל זה ענת האריכה את הטיול…בצחוק)
    להשתמע
    חמי

  6. אושרה

    ענת,
    קבלי אישור לפחדים….
    הפחד הוא חלק בלתי נפרד מהאושר. הם באים יחד בדרך כלל (הולדת ילד חדש…)

    כמו שכבר שמעת ממני – אתם הולכים לעשות את אחד הדברים המשמעותיים בחיי המשפחה שלכם. תהנו, תבלו, תחוו, תתרגשו – ותחזרו הביתה בשלום

    אושרה

התגובות נעולות.