אולי הגיע שוב הזמן לנער את תכנית הטיול? ועדכון

** שימו לב לעדכון בסוף הפוסט

זה מה שקורה שסוף סוף אני תופסת את בנזוגי לשיחה מעמיקה על המסלול שלנו. יושבים בבית קפה בזכרון, בגשם הנפלא שיורד הערב, ומדסקסים אופציות לשמונת השבועות האחרונים של המסלול.

תזכורת: עד אז נטייל ברוב מדינות המערב די לעומק במשך שלושה וחצי חודשים. באוגוסט נרד מסיאטל לסן פרנסיסקו, כשהסיבה לחזרה לס"פ היא הצורך להחזיר את סבא וסבתא לטיסה שלהם חזרה לישראל.

הכנתי לנו מסלול נחמד לחודשיים שנותרו, שהתמקד ביוטה, ניו מקסיקו, אריזונה וטקסס, עם נגיעה אפשרית בלואיזיאנה וכן השלמות בקליפורניה לסיום. בעיה שעלתה היתה של החום הצפוי בדרום בספטמבר ואנחנו לא חובבי טיולים במז"א חם. אחרי שיחה עם חבר טוב בארה"ב שגר בקנטאקי, עלה מסלול קצת שונה שעושה דרך מזרחה (דרך קנטאקי לביקור אצלו), ומשם יורד לשבוע בדרום הרי הסמוקי וחזרה דרך נאשוויל, ממפיס, ניו אורלינס, טקסס, ניו מקסיקו, יוטה והשלמות קליפורניה. הכל נכנס בחודשיים, בדקתי, רק אכן כולל קילומטראז' מכובד מאד.עד כה, שתי אופציות למסלול שמתחיל ומסתיים בסן פרנסיסקו.

ישבנו לנו על כוס קפה, ובנזוגי העלה הצעה חדשה, מתוך מאמציו התמידיים לחסוך בעלויות הטיולים הרב-שנתיות. אם כבר אנחנו באמריקה, ואם כבר יש לנו חודשיים, למה לא להפנות אותם לטיול במזרח ארה"ב? למה לא להחזיר את הרכב בסן פרנסיסקו כשמחזירים את סבא וסבתא, להכנס איתם לשדה התעופה ובעוד הם טסים לישראל, נטוס אנחנו לחוף המזרחי, נניח לניו יורק, ונעשה טיול של חודשיים בחוף המזרחי?

כיוון שהסיבה העיקרית שלי לסירוב היתה שהבלוג כבר קרוי "טיול למערב ארה"ב", ולא הצלחתי לחשוב על סיבה טובה יותר, הבטחתי לבדוק לעומק את העניין. כל זאת, שבועיים וחצי לפני היציאה… אז הנה, שלא יהיה לנו משעמם, פותחים מחדש את תכנית הטיול, מחזיקים חזק בקצוות, ומנערים חזק. נראה מה יצא.

** עדכון –

אחרי שנת לילה טובה ושיחה מעמיקה בארוחת הבוקר, החלטנו לוותר בשלב זה על אופציה המזרח. אנחנו מעדיפים טיול נינוח יותר, המאפשר מנוחה וגמישות במסלול, והתעמקות במערב. מכל הדיונים והשיקולים, כן עלה שאת ספטמבר נעשה בחלקים הצפוניים יותר של המערב, כנראה נוותר על טקסס ונגיע לאלבקרקי בתחילת אוקטובר מצפון. המסלול החדש מאד מוצא חן בעיני – מאד מרווח, מותיר הרבה זמן למפגשים עם מקומיים, ספיגת אווירה ואפשרות לשינויים על הדרך ככל שנרצה. החוף המזרחי יחכה לטיול הבא…

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. הטיול הזה נשמע ממש כמו חלום שלי שעדיין לא התגשם.בארה"ב ביקרתי רק פעם אחת ורק בניו יורק. לצערי לא היה באפשרותי לבצע חריש עמוק כזה. מה לדעתכם הזמן המינימלי הנדרש לעריכת מסלול דומה לשלכם?

    1. לדעתי טיול מינימלי במערב ארה"ב צריך להיות לפחות שלושה שבועות. לפחות מזה, לטעמי, לא שווה את הטיסה הארוכה והיקרה ואת הג'ט לג. כמובן, כמה שיותר יותר טוב….

  2. אני גם הולכת עם הזורמים, או אולי זורמת איתם. עשיתי גם טיול כזה לארה"ב ונורא התלבטנו מה ואיך וניסינו לשבת ולתכנן אבל שנינו כל כך חסרי סבלנות שזה פשוט לא הלך. בסוף החלטנו שאנחנו בוחרים איפה להתחיל, איפה לסיים ואחרי כמה זמן, כל מה שבאמצע – פתוח. ספונטניות. זה מה שכיף בארה"ב – אפשר לעשות את זה – בכל חור יש לך מוטלובסדר זה לא שיא הפאר אבל אנחנו לא צריכים פאר, הרגשנו כמו בסרט. עכשיו ברור שאני מדברת על זה נורא בכיף עכשיו, כשאני אחרי, אבל אל תחשבי שלא שיקשקתי מפחד לפני, גםאני לא כזאת טיילת, לא בארץ ובטח שלא בחו"ל, וכל הזמן דאגתי איך נסתדר ושלא נסתבך, גם האנגלית שלי – זה לא שהיא גרועה אבל אני לא סומכת על עצמי ומתחילה לגמגמם, שלא תדעי.. מזל שבעלי יש לו גם אנגלית מצוינת וגם תושיה של חתול רחוב – הוא יסתדר בכל מקום. והוא גם הבין שבשביל שקט נפשי הוא צריך להרגיע את ההיסטרית שאיתה הוא התחתן, אז למשל במקום לעשות השכרת רכב בחו"ל עשינו את זה מהארץ, והוא אמר לי – הנה, את רואה, את יכולה להבין בדיוק על מה אנחנו חותמים ואם תהיה איזושהי בעיה יהיה לנו מישהו ישראלי לדבר איתו, בעברית. אני יודעת שזה נשמע קצת מטופש, אבל מה לעשות, זה הרגיע אותי. והיה לנו טיול נפלא ובאמת התחלתי להבין את הכיף של לא להחליט ולא לדעת – זה חופש אמיתי. אני ממליצה מכל הלב תעזבו את התכנונים, באמת פשוט תזרמו

    1. תודה על התגובה. נאלצתי לערוך את שם המשתמש ולהסיר את כתובת האתר כי הם נראים ממש כמו ספאם למנועי קישור ואני רוצה להמנע מכך כאן. אם אופרן מחפשים לפרסם בבלוג, הם מוזמנים לפנות אלי 🙂

  3. חמי, אל חשש, בסוף אנחנו גמישים בשטח, ויחד עם זאת, כדי לחזור מהצד המזרחי, צריך לשנות את הכרטיסים הקיימים לארה"ב, ועם זה, אם מחכים, המחיר רק יעלה, באחריות. אין הדקה ה-90 לארבעה כרטיסים של KLM לישראל שכבר הוזמנו ושולמו…
    בכל מקרה, אנחנו מעדיפים קצב איטי, ולכן, כפי שעדכנתי עכשיו בפוסט, החלטנו להתעמק בחודשיים שנותרו במערב. וכן, משאירים פתח לשינוי החלטה, אל חשש. יש לי כרגע שלושה מסלולים אפשריים וכולם "בגדול"… מה מהם נעשה, יוחלט בסוף אוגוסט.

  4. ענת
    נכון…פרוייקט דורש תכנון…אבל ברמת העל כמו שאמרתי "ערסל" !
    בקשר לדילוג למזרח ארה"ב…
    לא צריך להתחייב לטיסה…יש דילים של "הדקה ה-90" ותמיד ניתן לתפוס איזו טיסה מהמערב למזרח !, על זה אנחנו בונים…לכל מי שאמור לארח אותנו לפני ואחרי הדילוג אנחנו הודענו ששבועיים לפני הגעה אנחנו נעדכן זמנים.
    שוב…תזרמו, לא לקחת כבד לנשום עמוק !
    וחוץ מזה את לא לבד…כבר הרבה מאד אנשים מלווים אותך בתכנון וילוו אותך בדרך, ככה שאם תזדקקי לעזרה תמיד ימצא ישראלי (או אמריקאי) טוב שיבוא להושיע !
    להשתמע בנכר
    שוב
    רונית חמי והילדים

  5. מרגישה לגמרי בסרט היום. שבועיים וחצי לפני הטיסה להפיל עלי תיק של תכנון טיול לאיזור חדש. אמאל'ה! יש לי בראש מסלול בסיסי, על בסיס דברים שקראתי בשלל סיכומי טיולים. פרסמתי אותו בפורום והנה הוא גם פה –
    3 ימים ניו יורק
    3 ימים חופי קונטיקט והאיזור
    3 ימים בוסטון
    5 ימים מיין (כולל פארק אקאדיה)
    5 ימים ורמונט
    4 ימים אדירונדק
    3 ימים מפלי הניאגרה
    4 ימים פנסילבניה
    4 ימים וושינגטון (אנחנו אוהבים מוזיאונים גדולים)
    5 ימים במורד האפאלצ'ים (כולל פארק שננדואה)
    5 ימים באיזור גטלינברג והסמוקיס
    3 ימים בדרך לאורלנדו (אטלנטה?)
    10 ימים פלורידה (בעיקר אורלנדו)

    ההתחלה בספטמבר והסיום בסוף אוקטובר בפלורידה.

    חמי, אל חשש, בשטח אנחנו הכי ספונטניים. אבל, אתה יודע, גם בפרוייקט צריך תכנון כדי שיהיה ממה לסטות… האמת שזה מה שקצת מרתיע אותי בתכנון הזה – ההתחייבות לטיסה ומעבר איזור. בתכנון הקודם, בספטמבר-אוקטובר אנחנו עולים על הרכב ומטילים מטבע, ונוסעים לאן שמתחשק. פה חזרתי שוב למסלול שמחייב טיסות פנים, שכירות חדשה ומסלול מקובע יותר כדי להספיק את כל מה שרוצים לראות במזרח.

  6. באמת אין רגע דל.
    אני עם חמי – תזרמו.
    וגם עם בנזוגך – לכו על הצד המזרחי.
    בחודש וחצי תעשו יופי של טיול. בגלל מזג האויר הייתי מתחילה בצפון (אולי תצליחו לתפוס שלכת) ויורדת דרומה עד ניו אורלינס. אפשר לקנח גם בקרוז.
    תעשו חיים (נכון שאת מרגישה שאת נמצאת בסרט של מישהו אחר???)
    אושרה

  7. ענת !
    תזרמו…זו השיטה לטיול מוצלח, אנחנו כל יום וכל שבוע משנים תוכניות, אין ברירה החיים זורמים בקצב שלהם וכל תוכנית היא בסיס לשינוי !
    מהניסיון שלנו עד כה זה לא לצאת מ"הערסל" שאנחנו הגדרנו לכל אזור וחוץ מזה השארנו "באפר" קטן לדילוג מהמערב למזרח ו"באפר" של שבוע וחצי לחזרה לארץ מניו-יורק.
    כן שפה של מנהלי פרוייקטים… ! אבל מה לעשות זה המקצוע שלי.
    בהצלחה עם השינויים
    רונית וחמי והילדים
    סאן-דייגו , קליפורניה, ארה"ב

  8. אני לא יכולה להמנע מן השיר של רבקה מיכאלי, שמתנגן לי עכשיו בראש: אין לי רגע דל…

    באמת שלא משעמם אצלכם לרגע. אם לרגע נדמה לכם שאולי סיימתם את מלאכת הרכבת המסלול, וחלילה אתם עלולים להשתעמם, מייד אתם דואגים לטרוף היטב את כל הקלפים על מנת להתחיל הכל מחדש D-:

    מה שמעניין עכשיו הוא כמה פעמים עוד ישתנה המסלול שלכם תוך כדי הטיול 🙂

    אבל כמובן מה שהכי חשוב הוא, שבסופו של דבר, בשורה התחתונה, תסעו, תהנו, תצברו המון חוויות חדשות ושונות, ותחזרו מועשרים הביתה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט