רוד טריפ – קווים לדמותו

איך אפשר לתרגם את זה? טיול דרך? אין ברירה אלא להשאר עם המושג באמריקנית: Road Trip.

אז מה זה בכלל? טכנית, אנחנו מדברים על נסיעה ברכב שחייבת להיות קצת ארוכה, לפחות שלוש שעות ומטרתה איננה עבודה. המטרה יכולה להיות תיירותית (נסיעה לעבר אטרקציה מסויימת), משחק ספורט חשוב או סתם, נסיעה ללא מטרה. לעמוד שלוש שעות בפקקים למקום העבודה לא נחשב רוד טריפ.

רוד טריפ הוא יותר מזה. הוא מושג ותימה בתרבות האמריקנית. יונג זיהה אותו כמוטיב בתרבות האנושית בכללה – רעיון הטיול הארוך, או המסע, לשם התגלית, החקר, ההנאה וללא "מטרה" ממוקדת. יש המזהים את הרוד טריפ הראשון במסע שערך אחד הפרעונים במרכבה שלו, כשנסע כל הלילה לממפיס (זו שבמצרים העתיקה, לא זו של אלביס). הצעירים הרומנטיקנים האמידים של אירופה במאות ה-18 וה-19 נהגו לצאת לגרסה שלהם ל"רוד טריפ" בטיול ארוך של מספר חודשים באירופה.

האמריקנים שיכללו את המושג, עם המצאת המכונית והתפתחות רשת הכבישים המהירים לרוחב ואורך היבשת. הראשון שחצה את ארה"ב מחוף אל חוף ברכב היה נלסון ג'קסון, שבשנת 1903 נסע במכוניתו מסן פרנסיסקו לניו יורק, רק בשביל הכיף. הטיול הזה, אגב, ארך לא פחות מ-63 ימים! באותה שנה, היו אמריקנים נוספים שחזרו על ההישג, ביניהם אליס רמזי, שהפכה לאישה הראשונה שחצתה את ארה"ב במכונית (יחד עם עוד שלוש חברות שהצטרפו לטיול).

רוד טריפינג (כן, יש כזה פועל), הפך לתחביב לאומי בשנות ה-50, עם השיגשוג הכלכלי שלאחר מלחמת העולם השנייה, והזינוק בסלילת כבישים בין המדינות השונות בארה"ב. כביש 66 הפך לאייקון בתקופה זו, ועיירות שלמות התפתחו סביב תרבות הרוד טריפ, ובהן בתי עסק שנועדו לתת שירותים למשתמשים בדרך: תחנות דלק, מוטלים ומסעדות.

כמו לכל נושא, גם לרוד טריפינג יש "משוגעים לדבר" ותרבות שלמה שהתפתחה סביב הנסיעות ארוכות הטווח כצורת בילוי. יש אגודות ופורומים שעוסקים בכך ואנשים המגדירים עצמם כ-Road Trippers שמבלים ימים רבים על הכביש, מבחירה.

ספרים, סרטים, תכניות טלביזיה ושירים רבים מעלים על נס את הרוד טריפ, על צורותיו השונות, כשהדגש הוא על החתירה לחופש ועל הכרת הפסיפס התרבותי של ארה"ב. בין הספרים הקלאסיים: "בדרכים" של ג'ק קרואק, "מסעותי עם צ'ארלי" של ג'ון סטיינבק, וספרי הנסיעות של ביל ברייסון. בין הסרטים הידועים יותר: תלמה ולואיז, מיס סאנשיין הקטנה, אודות שמידט, וסרטי הרולד וקומאר

אסיים עם שיר הרוד טריפ האהוב עלי שהכותרת שלו עצמה מבטאת יפה כל כך את תחושת החופש של הרוד טריפ: Heads, Carolina Tails, California. זוג צעיר שבספונטניות מחליט לעלות על הרכב ולנסוע. לאן? זה הדבר הכי פחות חשוב. מטילים מטבע – ולפי זה תופסים כיוון, קרוליינה או קליפורניה ופשוט נוסעים… עוצרים רק כשחייבים למלא דלק וזה יוצא אחרי 400 מייל של נסיעה רצופה, ואז הלאה, על הכביש, אל הלא נודע… Where? It don't matter, as long as we're goin'.

Baby, what do you say we just get lost?

Leave this one horse townlike two rebels without a cause.

I got people in Boston.

Ain't your daddy still in Des Moines?

We can pack up tomorrow.

Tonight, let's flip a coin

Heads, Carolina Tails, California.

Somewhere greener, somewhere warmer.

Up in the mountains, down by the ocean.

Where? It don't matter, as long as we're goin'

Somewhere together. I've got a quarter.

Heads, Carolina Tails, California.

We can load what we own in the back of a U-haul van.

Couple modern day Moses', searchin for the promised land.

We can go four hundred miles before we stop for gas.

We can drive for a day, and then we'll take a look at the map.

Heads, Carolina Tails, California.

Somewhere greener, somewhere warmer.

Up in the mountains, down by the ocean.

Where? It don't matter, as long as we're goin'

Somewhere together. I've got a quarter.

Heads, Carolina Tails, California.

We're gonna get outta here if we gotta ride a Greyhound bus.

Boy, we're bound to outrun the bad luck that's tailin' us

Heads, Carolina Tails, California.

Somewhere greener, somewhere warmer.

Up in the mountains, down by the ocean.

Where? It don't matter, as long as we're goin'

Somewhere together. I've got a quarter.

Heads, Carolina Tails, California.

O—oh, California! Carolina! California!