ושוב איתכם… ושוב איתכם…

עוד לא סגורים על הקטע האחרון של הטיול וכבר שינויים נוספים.

לפני כחודשיים, די החלטנו להוציא את הרוקיז הקנדיים מהתוכנית. הרגשנו שהמקום שווה יותר מעשרת הימים שהתכוונו להקדיש לו וששאר התכנית זקוקה ממילא לריווח. הרעיון היה להשאיר לנו את אלברטה שבקנדה לטיול הגדול של קנדה, בעוד אי אלו שנים.

ובכל זאת. סיימתי לתכנן את הטיול, כולל מסלולים מפורטים ולינות, עד [[פרק גלשייר]] והתחלתי לעבד את המסלול של הקטע ממונטנה ועד ונקובר שבקנדה. אני מביטה על המפה, על הדרך היפה שאפשר לעשות דרך [[מונטנה]], צפון איידהו ומדינת [[וושינגטון]], ובכל זאת, [[באנף]] ממשיכה לקרוץ לי מצפון ואומרת, "כל כך קרוב תגיעו, רק עוד חמש שעות נסיעה, ואתם מוותרים על הנופים המדהימים שלי? ממילא אתם צריכים לנסוע מערבה, אז למה לא לעשות את זה בקנדה?"

אז אחרי דין ודברים עם השותף העיקרי והבוגר-כרונולוגית בטיול, החלטנו שאכן, לא נחקור לעומק את הרוקיז הקנדיים, אבל כן נעבור בהם. עם עצירה קטנה של כמה ימים, אבל לא יותר מזה. וכך חזרה אלינו [[באנף]] עם 3-4 לילות והביאה איתה גם את [[ג'ספר]] שהעלה את אותו הנימוק בדיוק, "אתם כבר על פתחו של כביש שדות הקרחונים, לא תעלו לג'ספר לבדוק? מה זה עוד חמש שעות נסיעה בתמונה הכללית של הטיול שלכם?"

צודק. אז לשם ההגינות, שילבנו גם את הפארק הלאומי של ג'ספר, עם איזה יום לבחינת קניון מאלין או מה שלא יהיה.

התחלתי כבר לחפש לינות והמחירים, כצפוי, בשמיים לעומת החלק האמריקני. פה אין ביולי-אוגוסט לינות בפחות מ-$100. למעשה, אין גם בפחות מ-$150 לארבעה, והעלויות, כולל המיסים, נושקות כבר לתקרת ה-$200 בלי יותר מדי לוקסוס. נו טוב, אבל הנוף שווה, נכון? ומדובר רק ב-5-6 לילות, אז נספוג את הקנס ונקווה לטוב.

עדכון משמח: זהו. החלטנו והזמנתי לנו לא פחות משבעה לילות ב[[קנמור]]. מצאתי בית הארחה שקיבל המלצות חמות בטריפ אדוויזר והשכיר דירונת של חדר שינה + סלון עם ספה נפתחת לילדים + מטבחון במחיר האטרקטיבי של $770 אמריקני לשבוע. השילוב של המחיר המפתה והביקורות הנלהבות על רמת הניקיון, האווירה והשירות, הביאו אותי להחלטה שזה המקום לנופש של שבוע. בקיצור, יש לנו עכשיו די הרבה זמן לתור לא רק את פארק [[באנף]] ו[[פארק יוהו]] אלא גם את  הפארקים הדרומיים לקנמור, כולל [[פארק קוטנאי]]. אני מקווה מאד לשלב גם יום סיור ב[[אגם אוהרה]].

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. כל הכבוד על עבודת ההכנה הנפלאה והמסודרת , אבל…..
    האם את מטיילת
    האם את בחופש
    האם את משאירה זמן פנוי לזמן
    האם את רק נוסעת
    מה עם שיבושי תוכנית
    ואם תפגשי את מקום חלומותייך
    את כותבת ספר טיולים – כמטרת הטיול
    ומזל ומזג אויר ושביתות וסתם טבע שכזה

    1. הטיול הזה הוא אכן פחות חופשה ויותר מסע שמטרתו לחוות ולהתגבש כמשפחה. אני משתדלת לתכנן זמן פנוי בתוך הטיול – מעין "חופש מהטיול" 🙂
      כתבתי כבר במקומות אחרים בבלוג על הגמישות שתוך כדי הטיול. אני מאמינה שכשמטיילים למקומות כאלו של "פעם בחיים" צריך להכיר ולדעת כמה שיותר מראש, בדיוק כדי לאפשר את הגמישות תוך כדי. אין לנו בעיה, ועשינו את זה בטיול הקודם בארה"ב, "לזרום" עם מזג האוויר והחשקים. קל מאד לבטל הזמנות לינה בארה"ב ולעשות אחרות. אבל – כדי לשנות את התכניות, כדאי לדעת מה האופציות ולהכיר את האיזורים השונים ומה יש בכל מקום.
      בקיצור – כתיבת ספר טיולים לפני הטיול, כדי שנכיר ונוכל לזרום בכיף תוך כדי הטיול.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט