הבוקר נפרדנו לשלום מטוסיאן ויצאנו שוב אל הפארק. הפעם, פנינו ימינה מיד אחרי הכניסה ונסענו לאורך הכביש Desert View. העיקרון דומה גם כאן, נוסעים לאורך הגדה, עם עצירות לתצפיות. קצת פחות צפוף מאשר באיזור המערבי של הפארק, ואנחנו עם הרכב שלנו ובלי שאטלים.
לטעמי האישי, נקודות התצפית כאן היו יפות יותר. רבות מהן על שלוחות שמאפשרות מבט נרחב יותר על הקניון. מחלקן יש גם תצפית טובה על נהר הקולורדו בתחתית הקניון. הנה כמה תמונות –
רוב נקודות העצירה היו משמאלנו, אבל פעם אחת פנינו ימינה כדי לבקר בחורבות טוסיאן. שבט מקומי חי שם לפני אי אלו מאות שנים, ובמקום נותרו שרידי בתי המגורים שלהם.
פגשנו על הטרייל טרנטולה חמודה. כנראה זכר (לא הרמתי כדי לבדוק, אבל פשוט זאת העונה של נדידת הזכרים באיזורים האלו)
עצירה אחרונה על הכביש היתה ב-Desert View Watchtower. התצפית מהמגדל היתה סגורה למבקרים, אבל יכולנו שוב לראות זווית נוספת של הקניון.
בזאת סיימנו את הגדה הדרומית להפעם. נסענו משם צפונה, כשפנינו מועדות לעבר הגדה הצפונית. לינה בגדה הצפונית לא הצלחתי להזמין (האפשרויות שם מוגבלות מאד) ולכן הזמנתי לנו חדר במלון בפייג'. כדי לנצל את הזמן היום, המשכנו קצת בדרך הלאה עד לנקודת גשר הנבאחו, שם עצרנו לתצפית מהגשר הישן אל החדש.
צחי חד העין הבחין בעוף גדול על הגשר שהתגלה כלא פחות מאשר קונדור קליפורניה! ציפור טרף ענקית ונדירה. על הקונדור היה מסומן בבירור XX. כששאלנו לגבי זה במרכז המבקרים הסמוך, הפנו אותנו לאתר המעקב אחר הקונדורים. שם גילינו ש-XX הוא זכר בן שש.
מיד אחרי הגשר פנינו ימינה לעבר Lee's Ferry, נקודת גישה אל נהר הקולורדו שמשמשת את המקומיים להשקת סירות ולדיג. שילמנו שלושים דולר כדי להכנס והגענו אל הנהר. צחי עבר לבגד ים ונכנס בשמחה אל המים, כי בחוץ היה חם מאד ויבש. הוא דיווח שהמים מאד מאד קרים, כך שלא נשאר שם יותר מדי זמן.
בדרך חזרה על הכביש עצרנו כדי להסתכל על הסלעים הענקיים בנקודה הנקראת Balanced Rock. אגב, האיזור כולו הוא חלק מ-Vermillion Cliffs National Monument, כך שנופי ויפהפה.
זהו. מכאן חזרנו לפייג'. אנחנו במלון Wingate מרשת Wyndham. חדר נחמד מאד במלון חדש יחסית. כמובן, כבר היינו בפייג' בעבר, שטנו בלייק פאואל, ביקרנו באנטילופ קניון ובהורסשו בנד. הפעם כאמור, נסיעת עבודה שמטרתה סקירת הגרנד קניון, אז מוותרים על תיירות בפייג'.