בחירת רכב לטיול בארה"ב

אז ככה, עוד יש הרבה זמן להזמנת הרכבים עצמה. אין סיבה מיוחדת להזמין רכב יותר מכמה חודשים לפני הנסיעה – ואנחנו כרגע עומדים בערך עשרה חודשים לפני. למעשה, נדמה לי שאי אפשר להזמין רכב כשתאריך ההחזרה הוא יותר משנה קדימה, כך שאין עם מי לדבר לפני סוף אוגוסט, כך או כך.

ובכל זאת, כיוון שסעיף הרכב הוא סעיף "כבד" יחסית מבחינת ההוצאות, חשבתי לכתוב פוסט ולחלוק מחשבות ותובנות.

מכונית או קראוון?

משום מה, כשאנחנו מספרים על התכנית הגרנדיוזית שלנו לנסוע לארה"ב לשלושה וחצי חודשים, הרבה אנשים מניחים שניסע בקראוון. ההנחה של רוב האנשים היא שטיול בקראוון הוא זול יותר ולכן מתאים לטיול לטווח ארוך. אז זהו, שלא בהכרח. עלות קראוון מורכבת מכמה גורמים וצריכה להשקל מול האלטרנטיבה של רכב + לינה במוטלים.

בגדול – קראוון עולה סדר גודל של $100 ליום. לזה צריך להוסיף עלות של חנייה בקמפגראונד מוסדר לפחות ברוב הלילות, מה שמוסיף ממוצע של $45. אלה מספרים שמרניים ולמי שמתעניין בפרטים, יש שירשור מצוין של ערבה בפורום למטייל עם מספרים מדוייקים מהטיול שלה.

מוטל לארבעה עולה לנו סדר גודל של $80 ליום ורכב גדול יעלה עוד $35 ליום – שוב סדרי גודל בלבד.

גם בלי לחשב את עלות הדלק הגבוהה יותר של הקראוון, ברור שלמשפחה של ארבע נפשות שצריכה רק חדר אחד במוטל, הקראוון לא מוזיל עלויות. אם מדובר במשפחה גדולה יותר שזקוקה לשני חדרים, המאזן יכול להשתנות לטובת הקראוון.

בכל מקרה, קראוון זו לא רק שאלה של עלות ליום. נסיעה בקראוון היא אורח חיים שיש מי שהיא מתאימה לו כמו כפפה ליד ויש מי שלא. אמנם לא ניסיתי, אבל נראה לי שאני מאלו שלא. מתאימה לי יותר הנהיגה ברכב קטן יותר, שאפשר להכנס איתו בקלות לעיר ולכל כביש בפארק. מתאים לי לישון בבתי מלון (עם כל החיסרון של מעברים מדי לילה או שניים) שלא אני צריכה לסדר בהם את המיטה. ולבשל ארוחות בטיול זה לא כוס התה שלי – חדר במלון עם מקרר ומיקרוגל מספיקים לי בהחלט להכין את ארוחת הערב לילדים מאותגרי האכילה שלי.

שלא יובן שאני פוסלת טיולים בקראוון. אני מעריצה מרחוק את אנשי הקראוון. יש בזה משהו קסום וקוסם, ללא ספק. יש בזה גם משהו מאד אמריקני – חזרה לשורשי החלוצים שכבשו עם קראוונים קצת שונים את שממת המערב. זה רק כנראה לא בשבילי.

איזה רכב לבחור

שיטת ההשכרה הנהוגה בארה"ב היא כזו: אתה בוחר סוג רכב ומגיע לסניף של חברת ההשכרה. שם, לאחר שמילאת את הטפסים השונים, אתה נשלח למגרש החנייה ואומרים לך מאיזה שורות אתה רשאי לבחור רכב. לפניך תריסרי מכוניות מסוגים וצבעים שונים ואתה בוחר, מעמיס ונוסע לדרכך. מה שנקרא, המפתחות בפנים.

בטיול הקודם חסכנו ובחרנו ברכב מיד-סייז. משלל המכוניות שהיו בסניף של חברת נשיונל בשדה התעופה של לוס אנג'לס בחרנו בדודג' אבנג'ר –

הרכב שהיה לנו בטיול הקודם - חונה בלה הויה, סן דייגו

הבחירה ברכב הזה היתה משיקולי עלות – רק $25 ליום, כולל כל הביטוחים – מול העובדה שמדובר ברכב קצת יותר גדול מהמשפחתית שמשרתת אותנו בחיי היום-יום (יונדאי אקסנט). הרכב היה מצוין במשך רוב הטיול. לטעמי, אחרי שהתחלנו לעשות קניות באאוטלט באריזונה, ויחד עם החבילה הענקית של לגו שקנינו בלגולנד, הרכב הפך להיות קצת צפוף. בנזוגי היקר טוען שלא נורא שהיו הרבה חבילות בין הילדים. אולי. אבל לי הרגיש צפוף ופחות נוח לפרוק ולטעון חלק מהציוד בעצירות השונות.

לגבי הטיול הבא, ברור לשנינו שצריך רכב יותר גדול לתקופה של שלושה וחצי חודשים. השאלה היא האם להסתפק ברכב פול סייז או לשדרג למיניוואן?

לפי האתר של חברת ההשכרה, פול סייז פירושו בגאז' גדול שיכול להכיל עד ארבע מזוודות. נשמע גדול למדי ואני בטוחה שפנים הרכב מרווח בהתאם.

מצד שני… הסתכלתי על הדודג' קראוון שמציעים בתור דוגמה מיניוואן… ה-מ-ו-ן מקום, כולל האפשרות לקפל חלק מהמושבים (שמיועדים לשבעה נוסעים) ולאחסן בית קטן מאחורה.

ההפרש במחיר הוא כשבעה דולר ליום. כלומר, כשבע מאות דולר לטיול כולו. נטיית ליבי היא לוותר על אטרקציה יקרה אחת או שתיים ולשדרג. אשמח לתגובות, רעיונות ממי שקורא ויכול לתרום מניסיונו וחוות דעתו.

8 comments

  1. תודה על הטיפים.
    יש לך מושג אם את הרכב שוכר אזרח אמריקאי האם המחיר יהיה יותר זול?
    אנחנו נוסעים לעשות את הtrip road ממקורות המיסיסיפי עד ניו אורלינס עם חברה אמריקאית ונפגשים במיניאפוליס. המיסים על חדרי המלון מאד גבוהים.
    האם זה משתנה בין המדינות?

    1. הי יוכי, למיטב ידיעתי נהגים אמריקאים מבוטחים דרך כרטיסי האשראי שלהם או משהו דומה ולכן לא חייבים לרכוש ביטוח כמונו התיירים. לכן שכירת הרכב על ידי אמריקאי תהיה זולה יותר אבל אני לא יודעת אם את תהיו מבוטחים כנהגים במקרה כזה.
      המיסים על לינות משתנים בין מדינות ולפעמים גם בין מחוזות ובין ערים. זה נכון גם ללינה וגם למוצרים אחרים.

  2. שאלה מצוינת, רן. הרבה שואלים אותה ואולי אשלב אותה גם בגוף הפוסט. התשובה בסופו של דבר היא כן. אמנם על פי החוק האמריקאי אתה יכול לנהוג ברכב בארה"ב עם רישיון הפלסטיק הישראלי שנחשב רישיון בינלאומי לצורך העניין. אבל – וזה אבל גדול – בחוזה השכרת הרכב כתוב שצריך רישיון בינלאומי ואם חלילה יקרה משהו, יתכן ויהיו בעיות עם חברת הביטוח במידה ואין לך רישיון בינלאומי "אמיתי".

    בנוסף, שמעתי גם על מקרים בהם במעמד השכרת הרכב סירבו לתת רכב בלי רישיון בינלאומי כיוון שאסור להם לתת לך לצאת בלי ביטוח ומבחינתם זו חובה לצורך הביטוח. זה לא קורה תמיד ושמעתי גם על מקרים בהם אנשים שכרו רכב בלי בעיה עם רישיון ישראלי, אבל לדעתי, המחיר לא שווה את ההתלבטות. חלילה וחס אם קורה משהו וצריך להפעיל ביטוח על תאונת דרכים, הסכומים עלולים להיות גבוהים מאד ולא שווה להסתבך עם חברת ביטוח בשביל כמה עשרות ש"ח שעולה להוציא את הרישיון הבינ"ל.

    זו שאלה שנדונה הרבה בפורומים של נסיעות לארה"ב ומי שנוסע הרבה וקבוע כבר לא מתלבט, אלא מוציא רישיון בינ"ל פעם בשנה וזהו. העלות נמוכה מאד (ויש גם הסדרים של חינם עם כרטיסי אשראי מסוימים) וזה שווה את השקט הנפשי.

  3. שלום,
    יש לך טיפ לגבי הזמנה של רכב גדול יותר מ- 7 מקומות.
    אנחנו משפחה של 7. אפשר להיכנס למיני ואן מבחינת מקומות לנוסעים אבל מבחינת מזוודות אין מספיק מקום.
    חשבנו על רכב כמו GMC סוואנה אך באתרים לא מוצאים.
    אנחנו מתכננים טיול בקיץ בקנדה שם זה נראה עוד יותר קשה למצוא.
    תודה,
    ריקי

    1. עדיף לכם באמת לתכנן מסלול שמתחיל ביעד שיש בו מבחר סניפים של חברות השכרת רכב. אתם בהחלט צריכים רכב גדול יותר ממיני ואן. באיזה לוקיישן חיפשתם? הרצתי עכשיו חיפוש לסן פרנסיסקו, למשל, ובשדה התעופה אפשר להזמין פורד טרנזיט עם 15 מקומות. תריצו חיפוש באתר של רנטל קארס, בקטגוריה של המיני ואנס ותגללו למטה כי הגדולים יותר גם יקרים יותר.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *